שמות נוספים: קובלמין, ציאנוקובלמין, הידרוקסיקובלמין, מתילקובלמין, methylated cobalamin
לויטמין B12 תפקיד חשוב בפעילויות של מספר אנזימים. הוא חיוני לייצור החומר הגנטי של התאים ומכאן חיוניותו לצמיחה והתפתחות. יצירת תאי דם על ידי מוח העצם תלויה במיוחד בויטמין זה. כמו-כן מעורב ויטמין B12 בניצול חומצה פולית ופחמימות במזון והוא נחוץ לתחזוקת מערכת העצבים.
המקורות מהמזון לויטמין B12:
B12 נוצר על ידי התססת חיידקים בגופם של בעלי החיים (במעי הגס). חיות בטבע אוכלות מזון צמחי מן הקרקע (שכולל צואה) ועל ידי כך נספג הויטמין בגופם באופן טבעי (במעי הדק). בני האדם כבר מזמן לא חיים בסביבה לא סטרילית ולכן אין לנו כמעט מקורות מהמזון.
בנוסף, אורח החיים המודרני הכולל שימוש באנטיביוטיקה, חיסונים ואכילת מזון מעובד גורם הרס לאוכלוסיית החיידקים החיוביים שבמערכת העיכול העוזרים ליצירת הויטמין. למרות שנהוג לחשוב שבשר הוא המקור לויטמין B12 זה כלל לא נכון. גם אנשים שאוכלים מזון מן החי אינם מקבלים כמות מספקת של ויטמין B12. הסיבה לכך היא שבשר הוא לא המקור לויטמין אלא כאמור שילוב של מזון מן הקרקע וחיידקי מעיים תקינים. בנוסף לכך חיות במשקים מקבלות אנטיביוטיקה שמשבשת את הסביבה הטבעית של החיידקים במערכת העיכול שלהן מה שגורם גם להן קושי בספיגת הויטמין באופן שהיה אמור להיות בטבע, ולכן הן מקבלות בתזונתן (המעובדת) ויטמין B12 סינטטי כתוסף.
למרות שהויטמין נחוץ לגוף בכמויות מזעריות, ספיגתו קשה ביותר וכ- 30% מהאוכלוסייה ובעיקר אנשים מבוגרים, נוטים לפתח חוסר של הוויטמין, ללא קשר לאספקת B12 בתזונתם.
צילום: נטלי שוינקלשטיין
צילום: נטלי שוינקלשטיין
בתמונות ברווזים ותרנגולת (שהן חיות צמחוניות) ניזונות בטבע ממים לא סטרילים וכך מקבלות את הויטמין באופן טבעי.
ויטמין B12 נחוץ לגוף בכמויות קטנות אך מחסור בויטמין B12 עלול לגרום לאנמיה ולנזק בלתי הפיך למערכת העצבים. כיום, בעידן המודרני המקור היחידי האמין לויטמין B12 הם תוספי תזונה.
אני ממליצה לכל אדם לקחת פעמיים בשבוע תוסף תזונה בצורת כדור מציצה (כדי שתיהיה ספיגה דרך הריריות בפה למחזור הדם) של 1000-5000 מיקרוגרם בכל פעם (תלוי באדם ובאופן הספיגה שלו) של B12 תחת הלשון (טיפות או כדורי לעיסה) ומגיל עשרה חודשים לתינוקות יונקים שלאימם לא חסר בי12 או מגיל חצי שנה לתינוקות שלא יונקים - בטיפות במינונים של 400-800 מק"ג פעמיים בשבוע. לילדים מומלץ לתת מינון של 600-1000 מיקרוגרם בכל מנה פעמיים בשבוע. או מינונים גבוהים יותר כאשר יש חוסר בבדיקת דם (ערך הנמוך מ-400).
למרות שאין המלצה של משרד הבריאות לגבי נטילת תוסף של ויטמין B12 אני ממליצה על תוסף זה באופן שיגרתי לכל התינוקות (ללא קשר לסוג תזונתם) מגיל חצי שנה או עשרה חודשים (תלוי בסוג המזון שמקבלים) כיוון שחסר זה נפוץ מאד ובמינון כזה של פעמיים בשבוע לא יכול להיווצר עודף.
ויטמין B12 נספג בצורה מיטבית כאשר הוא בכמויות קטנות ולכן כדאי לקחת כמויות קטנות יותר פעמים.
איני ממליצה להיסתמך על מזונות מעובדים כמקור לויטמין, כגון: חטיפי בוטנים, חלבים צמחיים, דגני בוקר ועוד... התוסף אינו איכותי, הספיגה דרך מערכת העיכול לא יעילה, ומזון זה אינו בריא.
במבנה הכימי של ויטמין B12 ישנו קשר שישי של יון הקובלט שבמרכז המולקולה. אפשרויות שונות לקשר זה הן: ציאנידקובלמין, מתילקובלמין, והידרוקסיקובלמין.
יש לשים לב ששהתוסף B12 הוא מקבוצת מתיל, כלומר מתילקובלמין methylated cobalamin. רוב תוספי התזונה בארץ נמכרים כציאנוקובלמין cyanocobalamin.
ציאנוקובלמין הינו אחד מתוך סדרה של תרכובות המכונות ויטמין B12. הויטמין מסוג זה קשור לציאניד במבנה המולקולרי שלו. כליות של אדם בריא אמורות לפנות את הציאניד אך כאשר לוקחים את התרכובת הזו לאורך זמן הציאניד עלול להיצטבר ולגרום להרעלה כרונית. דבר יחסית נדיר, אך עדיין איני ממליצה לקחת סיכון.
אנשים שיש להם אי ספיקת כליה אינם מסוגלים לנטרל את רעל הציאניד שבצינוקובלמין, ולכן להם באופן מיוחד חשוב מאד לקחת תרכובת הנקראת מתילקובלמין.
את המתילקובלמין ניתן להשיג כטיפות לתינוקות וילדים וככדורי לעיסה למבוגרים, כדורי המציצה מכילים ממתיק מלאכותי ולכן אני ממליצה להימנע מהם.
בדיקת הדם השיגרתית של ויטמין B12 אינה אמינה כי היא מגלה מה הוא סך הויטמין בדם אך ויטמין זה קשור לשלושה חלבונים טרנסקובלאמינים כאשר רק אחד מהם מעביר את הויטמין לרקמות היעד. בדיקה אמינה יותר הינה בדיקת חומצה מתיל מלונית MMA או הומוציסטאין.
כאשר הבדיקה השגרתית יוצאת מאד גבוהה בצורה חריגה על אף שהיא אינה אמינה, אני ממליצה לבצע הפסקה למשך חודש ואז להמשיך לקחת. יש להתייעץ עם נטורופת/ית במקרה כזה.
לא ידוע על נזקים מעודף של ויטמין B12 כיוון שעודפים שלו יוצאים בשתן ובצואה, אך למרות זאת אני נוטה להיזהר כי לפי גישתי כמו חוסר גם עודף יכול לגרום לנזקים.
תוספות ניתנות בייעוץ רפואי, גם במחלות דלקתיות (כיוון שהדלקת מקשה על הספיגה) של המעי, כגון מחלת צליאק, קרוהן, קוליטיס, תת ספיגת שומנים במעי (steatorrhea) וכן לאחר ניתוח בקיבה או במעי. מחסור בויטמין B12 מתפתח בדרך-כלל במשך שנים, כיוון שהכבד מסוגל לאחסן אספקה ל- 5 שנים, אך אני מכירה מספיק מקרים בהם הערך היה גבוה מאד ולאחר מספר חודשים צנח. זו הסיבה שיש לקחת רצוף פעמיים בשבוע לשימור ולא לעשות הפסקה ארוכה מידי.
מחסור בויטמין B12 משפיע גם על המוח וחוט השדרה, וגורם קהות חושים ועקצוץ בגפיים, איבוד זיכרון ודיכאון, ולפעמים גם פצעים בפה (אפטות).