ספיגתו ויעילותו של התרכובת האורגנית הטבעית יעילה הרבה יותר מהמקור הסינטטי. תרכובת סינטטית נספגת פחות טוב ועלולה לגרום לתופעות לוואי.
ספיגת מגנזיום מהמזון היא 30-40%. מגנזיום מגן על הגוף מפני כספית, אלומיניום ועופרת.
המגנזיום משפיע על מטבוליזם של אשלגן, סידן ונתרן. כ 40%+- מהמגנזיום בגוף נמצא בתוך תאים כולל שרירי הגוף, ברקמות אחרות בגוף. כ 1% נמצא בנוזל שבין תאי הגוף וכ 59% בתאי העצב.
מגנזיום חשוב לבניית עצמות והוא יסוד חיוני במחלת האוסטאופורוזיס. הוא הכרחי להפקת אנרגיה ומשתתף גם בתהליכים מטבוליים שקשורים לפחמימות, שומנים וחלבונים ובעיקר חלק מתהליכי ייצור DNA.
מגנזיום וסידן פועלים יחד עבור תפקודם של מערכת עצבים ומערכת השרירים. סידן מכווץ שריר ומגנזיום פותח את תעלות הסידן שבשריר כדי לשאוב יוני סידן להרפיית השרירים. מגנזיום גם משתתף בהעברת פולסים חשמליים בשרירים, הוא חיוני להפרשת הורמון הפראתירואיד ולהפיכת ויטמין D לצורתו הפעילה בכליות D3.
עקב התזונה המודרנית המעובדת והלא בריאה, מחסור במגנזיום הוא די נפוץ. במיוחד בעת הריון, בהנקה ולאחר ניתוחים.
במחסור מגנזיום יש כיווץ של שריר בלי הרפיה אותו כאב שאנשים רבים חווים באמצע הלילה באיזור השריר האחורי שברגל (שריר התאומים). מחסור במגנזיום גורם לרגליים חסרות מנוחה, עיקצוצים ותחושת נמלים א במיוחד באיזור הרגליים. בנוסף יכול להתבטא בעין "קופצת" ובסוף יכול להוביל לבעיית זיכרון קשה.
בנוסף, מחסור במגנזיום מחליש את מערכת החיסון, נמצא שלנשים שסובלות מתסמונת קדם וויסתית יש חסר במגנזיום. מחסור במגנזיום גם יכול לגרום למגרנות, אוסטאופורוזיס ולחץ דם גבוה.
מקורות מהמזון למגנזיום:
דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, ירקות לבנים ופירות.
מינון מומלץ בחסר:
בין 400- 800 מ"ג ביום. מומלץ לקחת כדור בוקר וכדור ערב לפני השינה. אין לקחת ללא המלצת נטורופת/ית.