WBC (נקרא גם White Blood Cells, לויקוציטים)

הכדוריות דם הלבנות הן מרכיב במערכת החיסון העובד כנגד פתוגנים חיצוניים כמו: חיידקים, וירוסים, פטריות, סרטן ועוד....

קיימים כמה תת-סוגים של כדוריות דם לבנות. כאשר יש בדם עלייה חריגה של כדוריות דם לבנות, מצביע הדבר לרוב על קיומו של זיהום. ניתן ללמוד על אופי הזיהום מסוג כדוריות הדם הלבנות שבמספריהן נרשם הגידול.

ערכים תקינים: 4,300-10,800.

ערכים גבוהים: נקראים 'לויקוציטוזיס' ומצביעים לרוב על קיומו של זיהום.

ערכים נמוכים: נקראים 'לויקופניה' ומצביעים על כשל של מערכת החיסון ובמקרים נדירים על לוקמיה (סרטן דם).

RBC (נקרא גם Red Blood Cells אריתרוציטים, כדוריות דם אדומות, תאי דם אדומים)

כדוריות הדם האדומות אחראיות על קשירת חמצן מהריאות, הובלתו לרקמות הגוף, קליטת פחמן דו-חמצני מתאי הגוף השונים ועל פליטתו בחזרה לריאות.

ערכים תקינים: 4.5-5.3.

ערכים גבוהים: עלולים להצביע על הפרעה במערכת ייצור הדם. רמות גבוהות של אריתרוציטים נצפו גם אצל מעשנים ואצל חולים במחלות ריאות. • ערכים נמוכים: עלולים להצביע על אנמיה או על דימומים קשים.

HCT (נקרא גם המטוקריט)

נפח כדוריות הדם האדומות בתוך כלל נוזל הדם.

ערכים תקינים: גברים - 37%-54%, נשים - 33%-47%.

ערכים נמוכים: מצביעים לרוב על דימום או על אנמיה.

הטיפול: תזונתי והשלמת החסרים התזונתיים על ידי תוספים במקרה הצורך.

MCV (נקרא גם Corpuscular Volume Mean)

הנפח הממוצע של כדורית הדם האדומה.

ערכים תקינים: 78-93.

ערכים נמוכים: מצביעים על אנמיה הקרויה 'אנמיה מיקרוציטית', שבה נפח הכדורית האדומה קטן מהרגיל, לרב בשל מחסור בברזל.

ערכים גבוהים: מצביעים על אנמיה הקרויה 'אנמיה מאקרוציטית', הנגרמת לרוב בשל מחסור בוויטמין B12 או בחומצה פולית.

הטיפול: תזונתי והשלמת החסרים התזונתיים על ידי תוספים במקרה הצורך.

MCH (נקרא גם Mean Cell Hemoglobin)

כמות ההמוגלובין הממוצעת בכל כדורית אדומה.

ערכים תקינים: 24-30.

ערכים נמוכים: עשויים להצביע על אנמיה או על בעיה המטולוגית אחרת.

הטיפול: תזונתי + השלמת החסרים התזונתיים על ידי תוסף על פי הצורך.

RDW (נקרא גם Red Cell Distribution Width)

הבדיקה מודדת עד כמה שונות כדוריות הדם האדומות זו מזו. ככל שהשונות גבוהה יותר, הרי שתהליך ייצור כדוריות הדם אינו תקין. שונות גבוהה נראית גם במהלך תיקון נורמלי של אנמיה על-ידי הגוף.

ערכים תקינים : 11.5%-14.5%.

ערכים חריגים : מצביעים על הפרעה בייצור הדם.

PLT (נקרא גם תרומבוציטים, טסיות, Platelets)

טסיות הדם אחראיות על אחד השלבים בתהליך המורכב של קרישת הדם. כאשר ישנה פציעה, נעות טסיות הדם לעבר האתר שניזוק, נשברות ומשחררות חומרים שונים. בכך הן מתחילות תהליך מסובך, הכולל שלבים רבים, שבסופו נוצר קריש הדם.

ערכים תקינים: 150,000-450,000.

ערכים נמוכים: נגרמים בשל הרס הטסיות בכלי הדם או בגלל הפרעה בייצורן במוח העצם. המצב הזה עשוי להצביע על הפרעה בקרישת הדם ועל נטייה לדימומים.

ערכים גבוהים: מופיעים בתגובה לדימום או במחלות שונות של מוח העצם. ברמות המתקרבות למיליון ישנה סכנה מוגברת לקרישתיות יתר.

Hb (נקרא גם המוגלובין, Hemoglobin)

המוגלובין הוא מרכיב בתוך הכדורית האדומה, אשר אחראי על קשירתם ועל שחרורם של חמצן ושל פחמן דו-חמצני.

ערכים תקינים: נשים - 12-16 מיליגרם לדציליטר; גברים - 12-18 מיליגרם לדציליטר.

ערכים נמוכים: מעידים על אנמיה. זו יכולה לנבוע מהפרעה המטולוגית, ממחסור בברזל, מדימומים ומסיבות נוספות.

הטיפול: תזונתי פלוס השלמת החסרים על ידי תוספים במקרה הצורך.

Ferritin (נקרא גם פריטין)

פריטין הוא תרכובת של ברזל ושל חלבון ותפקידו להיות מאגר הברזל בגוף.
בדרך כלל בודקים את כמות הפריטין בדם כאשר יש חשד לאנמיה, בגלל מחסור בברזל.
במקרה של ערך לא נורא נמוך הטיפול יהיה תזונתי, אם הערך מאד נמוך ינתן למטופל תוסף להשלמת החסר.

ערכים תקינים: גברים - 12-300 ננוגרם למיליליטר; נשים 12-150 ננוגרם למיליליטר.

Transferrin (נקרא גם טרנספרין)

חלבון המעביר ברזל מהדם למוח העצם ליצירת תאי דם חדשים.

ערכים תקינים: 200-400 מיליגרם לדציליטר. ערכים חריגים עשויים להעיד על קיומה של בעיה המטולוגית.
ליצירת קשר עם נטלי שוינקלשטיין נטורופתית N.D