בדיקות אלו בודקות את רמות המרכיבים הכימיים בנוזל הדם (הפלזמה) שאותם מייצרים תאי הגוף.
הבדיקה חשובה בכדי להעריך את חילוף החומרים בגוף, לאבחן מחלות שונות ולבחון את טיב הטיפול הניתן לחולה. לרוב תתבקשו להגיע לבדיקה לאחר צום של הלילה, שכן מאכלים שונים משנים את הרכבו הכימי של הדם ומעוותים את התוצאות. להלן בדיקות המוכרות ביותר:

Albumin (נקרא גם אלבומין)

זהו החלבון בעל הריכוז הגבוה ביותר בנוזל הדם (הפלזמה). את האלבומין מייצר הכבד ומעביר מולקולות רבות בזרם הדם (ובהן תרופות, הורמונים ומינרלים). אלבומין חשוב גם לשמירת הלחץ הגורם לכך שנוזל הדם לא ידלוף מכלי הדם החוצה.

ערכים תקינים: 3.4-5.4 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים: מצביעים לרוב על התייבשות (דהידרציה).

ערכים נמוכים: יכולים להצביע על שורה של תקלות: מיימת (אסייטס - הצטברות נוזלים בחלל הבטן), כוויות, מחלות כליה, מחלות כבד, תזונה לקויה או ספיגה לקויה של המזון.

Glucose (נקרא גם גלוקוז)

גלוקוז הוא סוכר, פחמימות בגוף הופכות לגלוקוז והגלוקוז נע בזרם הדם עד שהוא מתאחסן בתאי שריר בצורת גליקוגן. הגלוקוז מספק אנרגיה לתאי הגוף. רמות גבוהות במיוחד שלו עלולות להצביע על קיומה של מחלת הסוכרת.

ערכים תקינים: 75-115 מיליגרם לדציליטר (בצום).

ערכים גבוהים: עשויים להצביע על בעיות הורמונליות, על דלקת בלבלב, על סוכרת או על תזונה לקויה.
שימו לב: רמות של יותר מ-200 מיליגרם לדציליטר שנמצאו בכמה בדיקות אקראיות (כלומר לא בצום) מצביעות בדרך כלל על מחלת הסוכרת ומצריכות איבחון על ידי נטורופת או רופא ו-טיפול רפואי קבוע.

ערכים נמוכים: עשויים להצביע אף הם על בעיות הורמונליות, על קיומו של גידול המייצר רמות גבוהות של אינסולין, על תזונה לקויה או על הזרקת כמות גדולה מדי של אינסולין (כאשר מדובר בחולי סוכרת).

אלקטרוליטים

הם המינרלים בגוף בין היתר נתרן, אשלגן, כלור ו- סידן, הדרושים לפעילות תקינה של תאי הגוף.

נתרן (נקרא גם Na, נטריום, סודיום) - ערכים תקינים: 136-145 מיליאקוויוולנט לליטר.

אשלגן (נקרא גם K , פוטסיום, קליום) - ערכים תקינים: 3.7-5.2 מיליאקוויוולנט לליטר.

כלור (נקרא גם Cl , כלוריד) - ערכים תקינים: 98-106 מילימול לליטר.

סידן (נקרא גם Ca, קלציום) - ערכים תקינים: 8.5-10.9 מיליגרם לדציליטר.

פוספט  1-1.4 מילימול לליטר.

BUN (נקרא גם Blood Urea Notrogen ובחלק מהמעבדות מופיע בשם אוריאה או Urea)

בדיקה המודדת את כמויות חנקן השתנן בדם, שהינו תוצר פירוק של חלבונים.
הבדיקה היא חלק מסדרת בדיקות לבחינת תפקוד הכליות, האחראיות בלעדית לפינוי החנקן מהגוף.

ערכים תקינים: 7-20 מיליגרם לדציליטר.

ערכים גבוהים: עשויים להעיד על כשל לבבי (המפחית את זרימת הדם לכליות וכך פוגם בתפקודן), על צריכה מוגברת של חלבונים, על תזונה לקויה ו- על מחלות כליה, על איבוד דם או על הלם.

ערכים נמוכים: עשויים להעיד על מחלות כבד, על תזונה דלה בחלבונים או על שתיית יתר של נוזלים.

CRP (נקרא גם C-reactive Protein)

חלבון המופיע בדם בערכים גבוהים בזמן דלקת או בעת תהליכים ממאירים. הבדיקה אינה חלק משגרת בדיקות הביוכימיה, אך מבוצעת כאשר יש חשש למחלה זיהומית או סרטנית. חשוב להדגיש כי בדיקת CRP אינה ספציפית, כלומר היא מצביעה על כך ש"משהו קורה", אך אינה אומרת במפורש מה קורה.

ערכים תקינים: 0-0.5 מיליגרם לדציליטר.

רמות גבוהות: מצביעות על דלקת או על תהליך סרטני. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות קובעים כי רמות גבוהות של החלבון הזה עלולות גם להצביע על סיכון למחלות לב וכלי דם.

ESR (נקרא גם Erythrocytes Sedimentation Rate, ש"ד, שקיעת דם, שקיעה)

בבדיקה הזאת, שנעשית בנפרד מספירת הדם ומבדיקת הכימיה, בוחנים את קצב שקיעתם של תאי הדם במבחנה צרה במשך שעה. ככל ששוקעים תאי דם רבים יותר, כך גדל החשש לקיומו של תהליך דלקתי. במקרים נדירים מצביעה השקיעה המרובה על תהליך סרטני. אך חשוב להדגיש שהבדיקה אינה רגישה, וגם כאשר הערכים גבוהים, הנבדק עשוי להיות במקרים רבים בריא לחלוטין. לכן מעדיפים רופאים רבים לערוך את בדיקת השקיעה יחד עם בדיקת CRP, שכן שילוב התוצאות נותן תמונה מדויקת יותר של החשד לדלקת או לתהליך סרטני.

ערכים תקינים: עד 20 מילימטרים בשעה.

ערכים גבוהים: מעל 50 מילימטרים בשעה (שקיעה מואצת). ערכים כאלה מצביעים על אפשרות לקיומו של תהליך זיהומי או דלקתי, ובמקרים נדירים יותר - על קיומו של תהליך סרטני.
ליצירת קשר עם נטלי שוינקלשטיין נטורופתית N.D