ברזל הוא מינרל המשתתף בתהליכים רבים בגוף. בין התהליכים: סיוע לפעילות אנזימתית לצורך הפקת אנרגיה, נשיאת חמצן מהריאות אל כל תאי הגוף, העברת חמצן לשריר על ידי חלבון מיוגלובין המכיל ברזל, יצירת ATP אנרגיה.

הברזל מעורב באינזימים שאחראיים ליצירה ניורוטרנסמיטורים במוח: אדרנלין ועוד. חסר בברזל ישפיע על חרדות, דיכאון ועל כל תיפקודי המח. בנוסף אחראי על בנייה של מיילין, חסר בו ישבש הולכה עיצבית. בנוסף אחראי על בנייה של קולגן,  הגנה על העצמות, שרירים ועור. בנוסף, יוד, טירוזין, ויטמין E וברזל אחראיים לבניית בלוטת התריס. בנוסף, ברזל חשוב ביותר גם לתפקוד של מערכת החיסון.

חסרים בברזל נוצרים מתזונה לקויה, אובדן ברזל בווסת אצל נשים, הריון ולידה אצל נשים, דימומים פנימיים כתוצאה מכיב, מחלות מעיים דלקתיות, פרזיטים במעיים, תרופות מדללות דם, ירידה בחומציות הקיבה ועוד...

חומציות הקיבה מאפשרת יוניזציה של ברזל וספיגה של המינרל. זו הסיבה שיש לקחת תוסף ברזל עם משהו חומצי כגון מיץ תפוזים. אנשים שנוטלים תרופות להורדת חומציות הקיבה (למניעת צרבות), יכולים לפתח חסר בברזל. חסר ברזל יכול גם לנבוע מחסר ויטמין A שמפיץ את הברזל בגוף (אחראי על טרנספרין שמוביל את הברזל לכבד).

ישנו מיתוס שבשביל ברזל צריך תזונה עשירה במזונות מן החי. אך האמת היא שהמקור לברזל מהצומח הוא האידיאלי.

ברזל מופיע בדם בשתי צורות - צורה ראשונה: FE+2 זה הוא הברזל הפעיל שמבצע למעשה את התפקידים שלו, אבל יש בעיה כי FE+2 הוא גם הברזל המאד רעיל ואם בדם הברזל יהיה בצורה הזו כל הזמן יבצרו תהליכי חימצון.

הספיגת הכי טובה של ברזל נעשת כאשר היא בנוכחות של ויטמין C ובצומח ניתן למצוא ולשלב בצורה יעילה בין ברזל לויטמין C וזה בגלל החומציות של הויטמין C שכן ברזל נספג טוב בסביבה חומצית.

כל מאגרי הברזל בגוף הם ממקור צמחי FE+3. כלומר: מזון שאתם אוכלים מהצומח נספג ישירות למאגרים. מזון מן החי קודם כל נספג למערכת הדם.
התקין והנכון ביותר הוא לספוג למאגרים כי מהם שאר הגוף מקבל את האספקה הדרושה לו לתפקוד.

גורמים חיצוניים אחרים שיעכבו ספיגת ברזל: פוספט (זרחן) - נקשר לברזל והופך אותו למלח שלא נספג (בשר מכיל הרבה זרחן). נמצא גם במזון מעובד: במשקאות דיאטטים ומוגזים, קפה ותה, וחטיפים.
 
סיבים תזונתיים, חומצה פיטית, חומצה אוקסלית אשר נמצאים במזון מהצומח אומנם גורמים להאטה בספיגת הברזל אך לא מונעים את ספיגתו לגמריי. למאגרים נספג הברזל מהמזון בכמויות קטנות בכל פעם אך הגוף לא זקוק ליותר מזה. לכן כל כך חשוב לאכול מגוון כל הזמן. 

גורם נוסף בגוף:

פסידין - הרומון שתפקידו בקרה על הברזל המופרש מהכבד לדם. ברמה גבוה תקטין ספיגה וברמה נמוכה תשפר ספיגה.

ספיגת הברזל הדרגתית ונעשית ב 2 שלבים:

ברזל נספג בתאי המעי הדק. הגוף מושך את הברזל לתאים פנימיים, שם הברזל נקשר למוביל ומביאו לכבד. הכבד עוטף אותו בטרנספרין, משנה לו את הקשר ומפיץ אותו בגוף. ויטמין C עוזר להכניס את הברזל לתאים הפנימיים.
 
צריך להיות איזון בין המינרלים במעי הדק כדי שתהיה ספיגה מאוזנת. חוסר ברזל יכול להתבטא באנמיה.

מקורות מהמזון לברזל:

ירקות בעיקר ירוקים, עלים ירוקים ועשבי תבלין, קטניות: שעועית, סויה, חומוס, עדשים, פול, דגנים מלאים: קינואה, כוסמת, דוחן, חיטה מלאה, שיפון, שעועית,  מולאסה, טחינה משומשום מלא, אגוזים: קשיו, מלך, פיסטוקים, גרעיני חמניה, גרעיני דלעת, שמרי בירה, תמרים, תאנים ועוד...

ברזל בעודף:

ברזל בעודף הוא רעיל ומאד מסוכן ולכן המצב האידיאלי הוא שברזל נמצא במאגרים ולא במחזור הדם.

אדם שיקח כמות גדולה של ברזל בבת אחת יגרום לכך שיווצר מנגנון הגנה בדם שיחסום את ספיגת הברזל באופן טבעי וזאת על מנת למנוע עודף ורעילות העלולים לסכן את החיים של האדם.

ברזל בעודף יכול לגרום למחלות קשות כמו פרקינסון, סרטן, מחלות לב, מערכת חיסון חלשה, חימצון של כולסטרול ועוד...

תסמינים לעודף ברזל כוללים: צבע שחור בשיניים, צואה בצבע שחור. כמו כן רמות גבוהות של פריטין (מאגרי ברזל) יכולים להעיד על כבד שומני או בעיה אחרת בכבד, חסר ברמות B12 או חסר בויטמין B6.

גם גלולות או נטילת תרופות המכילות אסטרוגן יכולות להגביר את רמת הטרנספרין בדם ( הובלת הברזל למאגרים).

גורמים לעודף בברזל:

1. עירויי דם תכופים.
2. נטילה מוגברת של תכשירי ברזל ולאורך זמן.

ברזל בחוסר:

חסר גדול בברזל יתבטא בסמפטומים: עייפות, תשישות, חולשה, עצבנות, סחרחורות, חיוורון, רגישות לקור, תחושה כללית של הרגשת חולי ופעילות ירודה של מערכת החיסון.

לפעמיים חוסר בברזל אינו מורגש בהתחלה אך אם החסר יהיה כרוני החסר כן יורגש ויגרום נזקים.

סימפטומים של חסר ברזל:

1. אנמיה - רמה נמוכה של המוגולובין בדם.
2. פגיעה במערכת העצבים והמח.
3. פגיעה של דופמין, סורטונין.
4. סינדרום רגליים חסרות מנוחה - מצוי אצל 5-8% מהאוכלוסייה. אצל אנמים 30% נפגעים.
5. פגיעה ביכולת הלמידה אצל תינוקות.
6. פגיעה במערכת החיסון.

ברזל בהריון:

אישה בהריון זקוקה לכמות כפולה של ברזל מאדם רגיל.
הספיגה של הברזל בשלבים המוקדמים של הריון פחותה ולכן יכולים להיווצר חסרים ועדיף למנוע זאת על ידי כך שהאישה תכין את גופה להריון ו"תקדים תרופה למכה".

הספיגה של הברזל בשלבים המאוחרים של הריון היא פי כמה יותר גדולה וזאת על מנת לספק לתינוק מצבורים של ברזל. בהנקה האישה כמעט ולא מעבירה ברזל וזאת כי סיפקה זאת לעובר בשלבים המאוחרים בהריון. אך למרות הכמויות הקטנות שהאם מעבירה בהנקה הספיגה היא אידיאלית (אך אין להסתמך על כך ויש לדאוג להשלמת חסרי האם).

ההמוגלובין אצל תינוק שנולד מתפרק ויכול להיווצר אצל הילוד צהבת. לוקח עד שנה לרמות ההמוגלובין להתאזן להומוגלובין ברמה המומלצת.

מדדים לבדיקת ברזל בדם:

המוגלובין הובלת חמצן
פריטין אגירת ברזל (הבדיקה הכי חשובה לאיבחון אנמיה מחסר ברזל)
מיוגלובין הובלת חמצן
טראנספרין הובלת ברזל
ציטוכרום ניצול החמצן (אנזים)
קאטאלאזה הריסת מי חמצן (אנזים)
הימוסידרין אגירת ברזל

מאד מומלץ לאכול תזונה מסודרת ובריאה, אין סיבה ואף מסוכן בריאותית לחיות עם אנמיה.
יש אנשים ש"מסתובבים" עם אנמיה שנים כי חושבים שלא ניתן לפתור את הבעיה. יש להיתייעץ בנטורופת/ית להשלים את החסרים הקיימים ולמנוע חסרים עתידיים לבוא.

נטילת ברזל בלי שינוי תזונתי לא תפתור את הבעיה מהשורש. יש להיזהר מנטילת תוספי ברזל שלא לצורך ויש להיזהר במיוחד מנטילת תוסף לתקופה ממושכת. תוסף ברזל יש לקחת רק במקרים חמורים של אנמיה או מחסור במאגרי ברזל או אם התסמינים חזקים (סחרחורות, חולשה, ועייפות קשה) וגם אז יש לבחור תוסף באופן קפדני. אני ממליצה על מינון שלא עובר את ה25 מ"ג לכמוסה בעדיפות למינון נמוך יותר ומתרכובת שנקראת ברזל גליצינט.

לחצו למדריך תזונה עשירה בברזל.