השמן שעליו
רב התזונאים הכי ממליצים הוא שמן הזית,
אומנם שמן זה מכיל ערכים תזונתיים
שונים, אך האמת
היא שישנם שמנים אחרים,
בריאים גם הם המכילים לעיתים יותר ויטמינים
ומינרלים, ויותר
חומצות שומן חד בלתי רוויות.
חידושים
בתחום השמנים מכבישה קרה
שמן קוקוס
– עד לא מזמן היה נהוג לחשוב ששמן קוקוס
הוא שמן לא בריא בשל תכולת שומן הרווי
שבו, אך לא כל
חומצות השומן הרוויות זהות.
אורכן של החומצות שומן שבשמן הקוקוס
הן בינוניות (MCT)
ולכן
אינן מתפרקות לטריגליצרידים,
מה
שאומר שאינן נאגרות ברקמות שומן.
שמן קוקוס
מכיל חומצה לאורית,
שנמצאת גם בחלב אם ותפקידה העיקרי
הוא לחזק את מערכת החיסון של היילוד.
בנוסף שמן הקוקוס מכיל גם חומצה
קפירלית הידועה כאנטי פטרייתית.
מחקרים
שנעשו בתחום הראו נתונים מרהיבים לגבי
השמן ביכולתו להאיץ תהליכי הרזייה,
איזון רמות הכולסטרול והסוכר בדם,
ריפוי כיב קיבה (אולקוס)
ואיחוי פצעים חיצוניים כמו אקנה,
ואקזמות.
שמן זרעי
חרדל – שמן זה מכיל יותר חומצות שומן
חד בלתי רוויות משמן זית,
יותר אומגה 3 מאשר
אומגה 6, תכונותיו
רבות ובינהן: אנטי
דלקתי, ממריץ את
מחזור הדם, מעודד
הזעה ולכן טוב להיצטננות.
שמן
גרעיני דלעת – שמן זה זהה בכמות החומצות
השומן הרוויות שבו למול שמן הזית,
מכיל יותר ויטמינים משמן הזית בינהם:
ויטמין A, ויטמין
B1, ויטמין B2,
ויטמין B6, ויטמין
D, ואבץ.
בשל תכולת הפיטוסטרולים הרבה שבו הוא
מיועד לשימוש בהגדלה שפירה של בלוטת
הערמונית, דלקות
חוזרות בשתן והורדת כולסטרול.
שמן פשתה
(פשתן)
– שמן זה מכיל את כמות האומגה 3
הגבוהה ביותר מכל השמנים (כולל
שמן דגים). כמעט
כמחצית ממנו הוא אומגה 3.
בנוסף שמן זה מכיל גם פיטואסטרוגנים
אשר נמצאו כיעילים במחקרים שנעשו על ידי
ד"ר קולין
קמפבל ביו כימאי ידוע,
למניעה וריפוי מחלות סרטן שונות כמו
סרטן הערמונית והשד.
שמן זה לא כדאי לחמם בכלל מכיוון
שהאומגה 3 מתחמצנת
בחום בקלות.
כמה
נקודות חשובות
ככל שנקודת
העשן של שמן גבוהה יותר,
השמן נחשב יציב יותר בתנאי חימום,
בישול וטיגון.
שמנים שנקודת העשן שלהם הכי גבוהה
הינם: שמן קוקוס,
שמן אבוקדו, שמן
חריע (אותם חשוב
לקנות מכבישה קרה מעולה בלבד).
בכל מקרה,
בזמן טיגון ארוך כל השמנים בלי יוצא
מן הכלל נהרסים ומתחמצנים ובשל כך יכולים
לפגוע בבריאות.
בנוסף כדאי
להבין כי שמן הוא תוצר לוואי של מזון שלם,
כתוצאה מכך ערכיו התזונתיים יחסית
נמוכים בהשוואה למזון הטבעי ממנו הוא
הופק, ולכן כדאי
להגביל את צריכותו.
שמנים
שהכי כדאי להימנע מהם
שמן מוקשה
(מרגרינה)
- שמן מוקשה או מוקשה חלקית הוא שמן
שעבר תהליך כימי הנקרא הידרוגנציה בו
מוסיפים אטומי מימן לשמן ובכך מקשים אותו.
שמן זה מכיל שומן טראנס המסוכן מאד
ללב וכלי הדם.
חמאה
– למרות שנהוג לחשוב כי חמאה בריאה,
היא עשירה בשומן רווי וכולסטרול,
ולכן קשורה גם היא למחלות לב וכלי דם.
שמן
בתרסיס – שמנים שמגיעים בתרסיס מכילים
חומר דחף ולרב גם תוספי מזון שונים כמו
חומרים משמרים,
מייצבים, טעם
וריח העלולים להזיק לתפקוד הכבד.
שמן מזוכך
– השמן המזוכך הנפוץ ביותר הינו "קנולה",
שמן זה עשוי מהכלאות שונות (הנדסה
גנטית) של צמח
הלפתית והוא קיבל את שמו מכיוון שהצליחו
להשיג בו כמות שומן חד בלתי רווי דיי
גבוהות, ראשי
התיבות של שמו הוא "canadian
Oil, Low Acid". רוב צריכתו בעולם נעשת
על ידי צורתו המזוככת.
שמן מזוכך הוא שמן שנעשה בכבישה חמה
(בטמפרטורה שעולה
על 60 מעלות)
ומה שנשאר ממנו זה שמן חסר טעם,
ריח וכמעט בלי ערכים תזונתיים,
שמנים נוספים מזוככים נפוצים בשימוש
הינם: שמן סויה,
שמן חריע, ושמן
תירס.
שמן דגים
– ידוע ונפוץ עוד מימי קדם ששמן דגים
חיוני ביותר לבריאותינו בשל תכולת אומגה
ה-3 שבו.
ממליצים עליו בטענה שהוא מכיל חומצות
שומן מסוג DHA
ו-
EPA אך
האמת היא שהמקור לאומגה 3
הוא
צמחי ושדגי ים מקבלים אומגה 3
רק
אם הם בעצמם אוכלים מזון שעשיר באומגה 3
(מהים
אצות אם דגים שאכלו אצות ומבריכות בהן נותנים לדגים תוסף).
גם
בדגים וגם בבני האדם הפיכת ALA
ל-
DHA ו-
EPA נעשת
בגוף ולכן אין צורך לאכול את הדגים כקיצור
דרך. להיפך גם חומצת שומן ALA היא חשובה לנו.
שמן
דגים עלול להכיל שאריות של מתכות כבדות
כמו כספית
הידועה
כמסרטנת ולכן כדאי להימנע ממנו.
מסקנות
יש לעשות
שימוש מושכל בשמנים,
לצרוך אותם בכמות מוגבלת בתזונה
היומיומית, להיחשף
גם לשמנים נוספים ולא רק לשמן זית,
לקנות שמנים אך ורק מכבישה קרה מעולה,
לאכול את המזון הטבעי ממנו מופקים
השמנים ולא להיסתמך על השמנים כתחליף.
בנוסף אני ממליצה להפחית בטיגון,
ולהימנע מטיגון בשמן עמוק.
|