הצואה מורכבת ממים, חיידקים, פסולת ומזון לא מעוכל, היא מעידה על איכות העיכול ומשקפת חסרים תזונתיים ובעיות בריאותיות שונות. הריח, הצבע, המרקם וההרכב של הצואה חשובים לאין ערוך ומספקים מידע בריאותי מהותי אשר רובנו לא מודעים אליו.

לאדם בוגר יש באופן תקין בין 100-250 גרם צואה ביציאה אחת. לפי הרפואה הטבעית, יציאות תקינות מתרחשות בין פעם אחת לשלוש ביום, ללא מאמץ וכאב, כאשר תזונה, תרופות, מתח נפשי ואורח החיים משפיעים על איכות הצואה.

צבע ומרקם הצואה 

כאשר צבע הצואה שונה והדבר נמשך לאורך זמן, מדובר, כאמור, בבעיה רפואית. לדוגמה: צבע אפור יכול להעיד על בעיה בכבד או חסימה בהפרשת מיצי מרה. צבע שחור יכול להעיד על דימום במערכת העיכול העליונה, על עודף ברזל ולעיתים הוא נובע גם מאכילת בשר בקר. צבע אדום מעיד על דימום במערכת העיכול התחתונה הקרובה לפי הטבעת או שהדבר נובע מאכילת סלק ומזונות עם צבע מאכל אדום (בכדי לאשר דימום יש להימנע ממזונות אדומים אלו).

מרקם הצואה חשוב ומעיד על תפקוד מערכת העיכול. יציאה תקינה הינה בעלת צורה אחידה ומלאה, ולא מתפזרת. הצואה האידיאלית היא זו שלא משאירה כמעט סימנים בניגוב על נייר הטואלט - צואה כזו מאפיינת בעלי חיים בטבע אשר תזונתם מותאמת ומאוזנת.

לפעמים מרקמה של הצואה משתנה וזה תקין לחלוטין, אך כאשר המרקם נעשה משתנה והשינוי נעשה קבוע, הדבר יכול להעיד על בעיה בריאותית. אם הצואה שומנית ובגוון צהבהב, ייתכן שמדובר בספיגה לקויה של שומנים. מרקם קשה וגושי מעיד על חוסר בסיבים תזונתיים ושתיית מים מספקת, ומרקם מיימי מידי מעיד על בעיה דלקתית וספיגה לקויה של ויטמינים ומינרלים. ריר וקצף בצואה יכולים להעיד על תסמונת המעי הרגיש או על תהליך דלקתי.

הריח האופייני לצואה הוא תוצר של פעולת החיידקים, אולם הוא יכול להשתנות מאדם לאדם בהתאם לסוג תזונתו. רוב האנשים פולטים נפיחות כ-14 פעמים ביממה, ולרוב מספר גבוה מכך מעיד על פעילות לא תקינה במעי הגס. אדם המתקיים על תזונה עשירה בירקות ופירות זוכה לרוב לריח צואה פחות חריף מאדם הניזון ממזון מן החי או מזון תעשייתי.

חיידקי המעי

רוב איברי הגוף כגון המוח, מערכת כלי הדם, שרירים ורקמות פנימיות אינם מכילים חיידקים, בעוד שחיידקים קיימים לכל אורכה של מערכת העיכול. הצואה מכילה חיידקים רבים מסוגים שונים, והם מהווים כשליש מהמסה היבשה שלה.

החיידקים עוזרים לעיכול ופירוק סיבים בלתי מסיסים (סיבים הסופחים מים ומגדילים את נפח הצואה), ויוצרים חומצות שומן קצרות-שרשרת המעודדות את התחדשות רירית המעי הגס. בנוסף, בעזרת החיידקים נוצרים גם ויטמינים. פעילות נוספת חשובה שיש לחיידקים היא תפיסת נפח במעי הגס ועל ידי כך הם מונעים השתקעות של מחוללי מחלה חיצוניים כמו תולעים ווירוסים. עבור גידול ושיגשוג החיידקים במעי הגס צריכים להיות התנאים המתאימים, החל בחומרי מזון חיוניים וכלה בטמפרטורת גוף מתאימה.

למרות כל יתרונותיהם של החיידקים, אם יחדרו לדרכי השתן או לאיזור אחר בגוף הם עלולים לגרום לדלקת. בנוסף, כאשר נוצר חוסר איזון באחד מן הפרמטרים החשובים לשיגשוג החיידקים נוצרות בעיות של ספיגת ויטמינים, התססה, גזים מרובים ונפיחות.

הרכב הצואה

הצואה, כאמור, מספרת הרבה על בריאות האדם ושינויים במרכיביה הטבעיים יכולים להעיד על מצב הבריאות. בבדיקות מעבדה מיוחדות (ולא בבדיקות שגרתיות בקופת החולים) ניתן לבדוק את המרכיבים הבאים ולפיהם לדעת מה מתחולל בתוך גופנו:

חומציות - כאשר ה-PH (רמת החומציות) שבצואה הוא בסיסי מדי (לרוב מעל 7.5) הדבר יכול להעיד על מחסור בחומצות שומן כתוצאה ממחסור בסיבים תזונתיים, חיידקים חיוביים, אנזימי עיכול וחומצות קיבה. אם ה-PH חומצי מדי (לרוב מתחת ל-5.5), הדבר יכול להעיד על בעיות עיכוליות ופגיעה ברירית מערכת העיכול בשל רמות גבוהות של תוצרי תסיסה כמו חומצה לקטית, ורמות גבוהות של אוכלוסיית חיידקים לא חיוביים. שני מצבים אלו נובעים לרוב כתוצאה מאכילה לא מאוזנת ומאכילה מוגזמת של מזונות כמו: קמח לבן, סוכר ומאכלים מן החי.

שומן - במעי הדק השומן (בעיקר טריגליצרידים) מתעכל על ידי אנזימים מהלבלב למולקולות קטנות יותר אשר יכולות להיספג דרך דופן המעי למאגרי הגוף.באופן תקין הצואה מכילה כמות קטנה של שומן לא מעוכל, אך רמה גבוהה או נמוכה של שומן בצואה מצביעה על עיכול וספיגה לקויים של שומנים וכתוצאה מכך נוצרים מחסורים בוויטמינים החיוניים למערכת החיסון.

סוכר - רמה גבוהה של סוכר בצואה מעידה לרוב על דלקת. כאשר ישנה דלקת במעיים קיים מחסור באנזימי עיכול, חיידקים חיוביים וקושי בספיגת ויטמינים ומינרלים.

חלבון - עודף חלבון בצואה מצביע על עיכול לקוי של חלבון מהמזון, וכתוצאה מכך האדם יכול לסבול מחסרים בחומצות אמינו. הדבר יכול להיגרם דווקא עקב אכילה מרובה מידי של חלבון וגם מחסר באנזימי עיכול וחומצות עיכול.

מים -רמה נמוכה של מים בצואה יכולה להעיד על חוסר בשתייה. לעומת זאת, כאשר ישנה רמה גבוהה של מים, הדבר יתבטא כשלשול ובמקרה שהוא ממושך הוא יכול להעיד על דלקת, אלרגיות או רגישויות למזון.

היסטמין - בצואה ניתן לבדוק רמות ההיסטמין המסמנות תגובות אלרגיות ודלקתיות.

דם סמוי - ניתן גם לבדוק דם סמוי בצואה ולאתר מחלות ממאירות (סרטניות), תולעים, טפילים וחיידקים.